לכבוד עונת החתונות- איך נגררתי ובדקתי 16!!!! אולמות
כמו כל זוג מאורס טרי הדבר הראשון שמתחילים בו הוא קביעת מקום החתונה.
כמעט….
חודשיים אחרי שאני והמיועד התחלנו לצאת הוא הגיע אלי ערב אחד אחרי שחזר מחתונה, השתרך על הספה והודיע בחצי פה שהייתה חתונה ממש שמחה והוא ממש רוצה ("זה החלום שלי " היו המילים המדויקות) את "כלים שלובים" בתור הלהקה לחתונה שלו. כל בחורה אחרת הייתה או קופצת על הבחור בעיניים נוצצות ומכריזה שהוא אהבת חייה והיא מסכימה להצעת הנישואין שלו או מתווכחת בלהט על יתרונותיה של להקת "רוקדים" ומודיעה לו שהיא את החתונה שלה תכננה כבר ואין סיכוי לזוז ימינה או שמאלה מהעניין.
בפועל אני הנהנתי בשוויון נפש ולא הבנתי מה הוא רוצה מחיי ולמה הוא מדבר איתי על להקות בכלל כשאני הולכת להתחתן ברבנות ולחסוך לעצמי את כל כאב הראש או לשכנע את אבאמא לארגן לי מפיק, בכל מקרה הבטחתי לעצמי שאמנע מכל הטררם של ארגון חתונה.
כמעט עשרה חודשים אחר כך….
אז קודם צלצלנו ללהקה:
"שלום", פתחתי בקול הכי נרגש שהצלחתי לגייס "אני וחבר שלי מתחתנים והחלום שלו (אני בכלל לא צד בעניין) הוא שאתם תופיעו אצלו בחתונה" ניסיתי לנגן על הלב של מנהל הלהקה ולסחוף אותו לשמור לנו אמונים גם אם זה יעלה לו בביטול חתונה אחרת.
-" מה את עושה" רטן המיועד, "את סתם גורמת לו לעלות מחיר"
-"אין בעיה" ניסה המנהל לפשר בין הצדדים "הנה התאריכים שפנויים לי כרגע בחודש מרץ"
וככה יצאנו לבחור אולם.
אחד היתרונות הכי גדולים שאתה בא מבית דתי זה ריבוי החתונות. בתור בת לאוכלוסייה שנוהגת לפקוד את אולמי החתונות פעמיים בשבוע והמהדרין מקפידים על 5 באוגוסט, יש המון את מי לשאול והמון עם מי להתייעץ.
בסופו של דבר הרכבנו רשימה של 20 אולמות והתחלנו לנפות אותם על פי:
- גודל (יש לנו נכון לעכשיו כ-700 מוזמנים)
- מרחק וקלות הגעה למקום (היות ואני מאמינה שחתונה נועדה בעיקר בשביל האורחים צריך שיהיה להם נוח להגיע)
- תאריכים אופציונאליים (לעשות סנכרון עם חלום חייו של המיועד).
- דעות של אנשים שאנחנו סומכים עליהם (איכות האוכל, מקום לרקוד, אולם יפה)
- קומבינות (כמו כל ישראלי מצוי)
- דבר שאני למדתי תוך כדי חיפוש- פלצנות סוכני המכירות עוד בקביעת הפגישה (אולם פלצני שיבקש מכם לקבוע מראש ויגדיל לעשות ויגיד לכם שבתשע וחצי אין לו מקום אבל בעשר כן- בד"כ לא יפנק אתכם במה שהוא מציע וידרוש מחיר מוגזם לעומת אולם שיגיד לכם במאור פנים שאתם מוזמנים לבוא בשמחה ובכיף)
בגדול, תגיעו לאולם ויקבלו אתכם דייל/ת מכירות, שיובילו אתכם לסיבוב בקבלת פנים, בחופה ובתוך האולם. אני מזכירה לכם להנהן בנימוס ולשתף פעולה היות וכבר ראיתם שנייה לפני כן את הכל לבד בעוד מיועדכם הכריז השתלטות עוינת על פינת הבופה…
לאחר מכן, יכניסו אתכם לחדר במשרד המכירות ששם מתרחש החלק המעניין של הערב. הריאליטי החדש מבית היוצר של האולמות: "מי רוצה לצאת פלצן יותר"?
את פנינו קיבל באולם הראשון שהלכנו לבדוק סוכן מכירות מדושן עונג. (אלו שחושבים שהשמש זורחת להם מה…. וזה בעצם כבוד גדול בשבילך לפגוש אותם ולא להיפך)
לאחר שהבין, שזהו האולם הראשון שבאנו לבדוק הוא לקח על עצמו ביתר רצינות להסביר לנו לעומק את האג'נדה שלו לחתונה תוך כדי שהוא דוחף לנו עוד דברים שמייקרים את התפריט אבל "הם מה זה מאסט!"
"דבר ראשון, אתם צריכים לבדוק רישיון עסק", אמר ודחף לידנו את הדף הראשון בתיקיה.
החלק השני כבר הכיל חוברת מקיפה של התפריט ובו פירוט מעמיק של כל אפשרויות הבחירה שלנו לגבי המנות לאותו ערב. "נתחיל בקבלת הפנים, אתם מקבלים מאיתנו 6 עמדות קבלת פנים בטעמים סובבי עולם, אבל בגלל שאתם כ"כ נחמדים אני אתן לכם 7 למרות שזה מאוד לא מקובל". המיועד הנהן במרץ כדי להוכיח כמה הוא נחמד בעוד הסוכן ממשיך. "אחרי החופה, למנה ראשונה יחכו לאורחים שלכם על השולחן 8 סלטים להגשה מרכזית או 3 סלטים מוגשים בפלטה אישית לכל אורח" "אני (הטעים ואמר) פשוט מזועזע שמישהו אחר דוחף מזלג שלו לאוכל שלי"" (רמז רמז). המיועד המשיך להנהן במרץ במטרה לזכות בעוד סלט ושטח בפניו את דאגתו היחידה לערב החתונה "יש חומוס"?
הסוכן הסתכל עליו במבט מלא רחמים ופתר אותו ב"כן" לא נלהב והמשיך הלאה, למנת הביניים. דג ובורקס בשר על שמותיו השונים. הנהנו בהשלמה ועברנו הלאה.
-"בסיום מנת הביניים ,מחכה לאורחים בחירה של שני סוגי סורבה לניקוי החיך ורענון הפה". הוא עצר ובדק הבנה מצידנו.
– "אני מאוד אוהב סורבה מנגו מהסופר " התנדב המיועד וספג מבט מזועזע שלו וקפיצה על הטלפון שלי על מנת לחייג 101 היות והאיש נראה כאילו הוא עומד בפני התקפת לב.
"הגענו למנה העיקרית" הסוכן המסכן המשיך באומץ לב עם פרצוף של "זה לא מה שחשבתי, אתם נראיתם דווקא די בסדר שנכנסתם לפה".כאן תוכלו לבחור ממבחר המנות (שמסתכמות בפרגית ובשר איכותי יותר ופחות כאשר הסוכן ידאג להקיף לכם בעיגול את המנות "המבוקשות" ביותר= שהכי קל לו להכין, הכי זול לקנות וכו'). "חשוב לי לציין, שכל הבשר שלנו מיובא מארגנטינה והוא מיושן אצלנו במקררים במשך 3 שבועות ורק אחר כך יוצא לאורחים כשהואטרי". המיועד הסתכל עלי במבט שואל של "איך הוא יכול להיות טרי אם הוא נוסע במטוס 18 שעות ומתאושש לו מהג'ט לג בפריזר עוד שלושה שבועות" אבל בחוכמתו הרבה החליט לא לבדוק היכן מסתיימת הסבלנות של אותו סוכן.
בסיום החלק השני חיכו לנו מספר הקינוחים שנקבל, צורת ההגשה שלהם (לשולחן או בבופה) וסוכן מכירות אחד מסכן שרק חיכה שנלך כבר והוא יוכל לשוב לו לארץ הללה לנד שבא הוא חי.
הדבר נמשך פחות או יותר אותו דבר בכל האולמות שבדקנו. לאחר 13 אולמות המיועד הרים ידיים וברח לשירות מילואים. אני המשכתי יום אחר כך עם הורי היקרים לראות עוד שלושה אולמות שבסוף היום הכרזתי על המנצח.
והמיועד? הוא ידע על סגירת האולם בסימן טוב ומזל טוב רק יום אחר כך (שטח וחוסר קליטה הולכים טוב ביחד) וכל מה שנותר לו לעשות הוא לבוא שבוע לאחר מכן ולאשר בחוסר ברירה את הבחירה.
העיקר שהיה חומוס בבופה….
בשבוע הבא- פוסט מעשי על כל הדברים הקטנים שצריך לשים לב שסוגרים אולם כולל כמה דברים שיחסכו לכם כסף ויקפיצו את הארוע.